מטרת מדריך זה היא מסירת מידע רלוונטי לנפגעי תאונות דרכים אודות האפשרויות הקיימות לקבלת פיצוי מקסימלי וייצוג משפטי נאות. קבלת פיצוי מקסימלי מבוסס בין השאר על מצבו הרפואי של הנפגע, נתוניו האישיים, ניסיון בא כוחו, ויכולתו בניהול משא ומתן. מיותר לציין כי פנייה לעו"ד אשר מתמחה בתחום תאונות הדרכים ובביטוח לאומי יביא לקבלת פיצוי גבוה ככל שניתן ולמיצוי הזכויות עד תום .
לצערנו, תאונות דרכים קורות מדי יום , וקיימת סבירות גבוהה כי אדם יעבור ו/או ייפצע בתאונת דרכים בימי חייו . במטרה לייעל את הליך התביעה והפיצוי, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים משנת 1975 שינה באופן יסודי את הדין בתחום תאונות הדרכים, כל זאת, על מנת להבטיח שכל נפגע יקבל פיצוי בהתאם לנזקיו.
החוק קובע משטר של “אחריות מוחלטת”. זהו המצב האופטימלי לנפגע. בעוד שבעוולות אחרות יש צורך להוכיח אשמה, ידיעה או רשלנות, באחריות מוחלטת – ברגע שנגרם נזק- על חברת הביטוח לפצות בגינו. כלומר, ברגע שהאירוע נופל לתוך הגדרת החוק ל "תאונת דרכים” כי אז קיימת אחריות מוחלטת לפצות את הזכאים על-פי חוק הפיצויים ומרגע זה המחלוקת שנותרה היא בעניין גובה הנזק בלבד. הרציונל הגלום בעיקרון היעדר האשמה הוא כי חוק הפיצויים, הינו חוק סוציאלי שחוקק במטרה להקנות את הזכות לפיצוי לכל אדם שנפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק זה.
יש לזכור, שרוב האנשים סבורים כי פגיעה בתאונת דרכים הינה פגיעה פיזית בלבד, אך ישנן מחלות רבות (פגיעות מהתחום הנפשי, לחץ דם, סכרת פסוריאזיס וכיוב') העשויות להיגרם עקב תאונת דרכים וגם בגינן ניתן לקבל פיצוי כספי.
כידוע קשה מאוד להתאושש מתאונת דרכים, ונפגעי תאונות הדרכים עסוקים בהחלמה, אך לצד זאת, עומדות לנפגע זכויות רבות שיכולות לסייע בשיקום, בהחלמה ובכלל לשם ניהול חיים תקינים לצד הפציעה.
החוק קובע פיצויים ותשלומים שונים לנפגעי תאונות הדרכים ובמדריך זה נסקור את כולם.
לעניין זה יש לומר כי החוק סבוך ומורכב ואינו ברור דיו לאדם הפשוט. מכאן שהדרך לפיצוי עוד יותר מורכבת ולכן מומלץ להתייעץ סמוך ככל שניתן לתאונה בעו"ד העוסק בתחום תאונות הדרכים. לייעוץ עם עורך דין מומחה לתאונות דרכים צרו עמי קשר ואשמח להפנות אתכם לגורמים המתאימים 0544827504.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), נחקק בשנת 1975 מתוך גישה סוציאלית, לאפשר לכל מי שניזוק בתאונת דרכים לקבל פיצוי (חוץ מכמה מקרים חריגים כגון תאונה במתכוון או היעדר רישיון נהיגה בתוקף). כלומר אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים ללא קשר למידת האחריות שלו לתאונה, וזאת בניגוד לעידן שלפני החוק בו נפגעים היו צריכים להוכיח התרשלות של אדם אחר לצורך קבלת הפיצוי. הפיצויים משולמים באמצעות חברת הביטוח בה מבוטח הנהג בביטוח חובה. במקרים מיוחדים המוגדרים בחוק, הנפגע אינו מקבל את הפיצויים מחב' הביטוח אלא מקרן מיוחדת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים הקרויה "קרנית". למשל, אם אדם נפגע כהולך רגל וזהות הנהג הפוגע אינה ידועה או שהפגע היה נוסע ברכב והנהג לא היה מבוטח ו/או שהנהג עשה שימוש ברכב בניגוד לתנאי הפוליסה.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד מקצועי בתחום, בסמוך לתאונה, ולקבל הדרכה מתאימה למימוש הזכויות המגיעות לכם מתוקף החוק. כפי שציינתי לעיל, אשמח להיות לכם לעזר ולייעץ לכם בכך, ללא התחייבות.
מה נכלל בתוך הגדרת תאונת דרכים?
לפי ההגדרה בחוק, פגיעה שנובעת משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה תיחשב לתאונת דרכים. בעניין זה קיימת מחלוקת האם אופניים חשמליים נחשבים אמצעי תחבורה. לבתי המשפט קיימות גישות שונות והנושא טרם הוכרע עד כה.
קיימים סוגים שונים של תאונות דרכים – תאונה כנהג רכב פרטי, תאונה כהולך רגל, תאונת אופנוע, פציעה כנוסע באוטובוס / רכבת, תאונת טרקטורון, רכב משא ועוד.
כאמור לפי ההגדרה שבחוק, רק פגיעה שנובעת משימוש ברכב מנועי תיחשב לתאונת דרכים. לכן פגיעה שנגרמה ע"י כיסא גלגלים למשל, לא תוכר. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הפגיעה אירעה ע"י רכב מנועי ולא תוכר בהכרח כתאונת דרכים – במקרים אלו יש לחקור את נסיבות האירוע, ובהתאם לכך לקבל החלטה מושכלת כיצד לפעול.
תנאי חוק הפיצויים הם מורכבים וחלקם הגדול נתון לפרשנות. לכל פרט במהלך התאונה קיימת חשיבות, לכן רצוי מאוד לאחר תאונת דרכים ליצור קשר עם עורך דין מומחה לתאונות דרכים, על מנת שיחליט באיזה דרך לפעול. עוד יצוין כי במידה והתאונה אינה מוגדרת כתאונת דרכים עשויה לקום זכאות במסגרת תביעה נזיקית ע"פ פקודת הנזיקין ו/או חוק הביטוח הלאומי.
פציעות נפוצות של נפגעי תאונות דרכים
קיימות פגיעות שונות היכולות להיגרם מתאונת דרכים. חשוב לשים לב כי הפגיעות מתועדות במסמכים של המוסד הרפואי בו ביקרתם וכי מצוין כי הנן מתאונת דרכים. הפגיעות הנפוצות ביותר בתאונות דרכים הן שברים ברגל, , שברים בידיים ו/או במרפקים, קרעים בכתפיים, פריצות דיסק בגב ובצוואר ו/או בלטי דיסק קרע בגידים בברכיים- כגון קרע במניסקוס (MCL) או פגיעה ברצועות הצולבות (ACL), , "צליפת שוט", פגיעות ראש, ועוד כהנה וכהנה פגיעות.
בנוסף לפגיעות הפיזיות יכולה להיות גם פגיעה נפשית – כגון: דכאון, חרדות, הפרעות פסיכוסומטיות כגון; כאבי בטן, מעי רגיז, כאבי ראש, , חולשה, פיברומיאלגיה תסמונת כאב. במקרים חריגים גם הוכרו מחלות כגון לחץ דם גבוה, פסוריאזיס, , התקפי לב ועוד.
כיצד נקבע סכום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
סכום הפיצויים נקבע לפי מס' קריטריונים ובהם גילו של הנפגע, כושר השתכרותו ושיעור נכותו. בעת הגשת התביעה לחב' הביטוח נהוג לפרט בכתב התביעה את ראשי הנזק מהם נגזר סכום הפיצויים ובהם: כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות והפסדי שכר לעבר לעתיד. לאחר שהתביעה מוגשת בא כוח הנפגע וחברת הביטוח ינסו להגיע להסכמות באשר לסכום הפיצויים להם זכאי הנפגע ולהגיע להסדר פשרה. ככל ולא תושג פשרה, יפנו הצדדים לבית המשפט לקבלת הצעת פשרה על בסיס תחשיבי הנזק שיגישו הצדדים, או להמשך ניהול התיק וקבלת פסק דין.
בהתאם לזאת חשוב מאוד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה אשר יכול להשיג מקסימום פיצוי בנתונים הקיימים לנפגע ובהתאם לנזק שנגרם לו.
תאונת דרכים יכולה להיות מוגדרת גם כן כתאונת עבודה
תאונת דרכים מוגדרת גם כ"תאונת עבודה" במידה והתרחשה במהלך העבודה ו/או בדרך לעבודה ו/או בדרך חזרה מהעבודה לבית. במקרה כזה הנפגע זכאי לפיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מהביטוח חובה של הרכב בו נפגע.
במידה והנפגע שהה בתקופת אי כושר בגין התאונה הוא זכאי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עד לתקופה של 3 חודשים (91 ימים). לאחר תקופה זו הוא רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ובהמשך יזומן בפני וועדה רפואית לקביעת נכותו הצמיתה ו/או הזמנית. בהתאם לשיעור הנכות שקבעה לו הוועדה, הוא יהא זכאי לקבל מענק ו/או תגמולים חודשיים מאת המוסד לביטוח לאומי.
חשוב לציין בהקשר זה כי הנפגע אינו זכאי לפיצוי גבוה מסך נזקו הכולל, ולכן גובה התגמולים אותם יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מקוזזים בסופו של יום מסכום הפיצוי שיתקבל מחב' הביטוח.
לאור העובדה כי תאונות דרכים רבות קורות במסגרת העבודה ותחומים אלו משיקים אחד לשני, חשוב לבחור עורך דין שפרט להתנהלות מול חברות הביטוח בקי גם בדיני הביטוח הלאומי ובעל ניסיון רב בייצוג בוועדות של ביטוח לאומי.
על כל פנים לאור ניסיוני הרחב בשני התחומים אשמח לסייע בידיכם בכל שאלה ו/או בעיה.
קבלת מקדמה מחברת הביטוח
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר בין השאר לנפגע לקבל מחב' הביטוח סכום כספי כלשהו המהווה מקדמה מסכום הפיצויים הסופי. מקדמה זו נקראת "תשלום תכוף". תשלום תכוף משולם לנפגע אשר סבל מפגיעה קשה ו/או שהה בתקופת אי כושר ארוכה ואינו צפוי לשוב לעבודתו בקרוב. בתקופה זו בה הנפגע אינו עובד עקב התאונה, ולמעשה אין לו מקור פרנסה אחר, יכולים להיגרם לו נזקים כלכליים ובמהירות ימצא עצמו בפני שוקת שבורה.
מטרת התשלום התכוף אם כן, הינה תשלום מקדמה ראשונית אשר תנוכה מסכום הפיצויים הסופי ואשר תאפשר לנפגע להשתכר בכבוד בתקופת אי הכושר עד שישוב לעבודתו. יש לזכור כי תביעה לפיצויים יכולה להימשך זמן לא מבוטל ועל כן קיימת חשיבות גדולה לקבלת התשלום התכוף. גובה התשלום יחושב לפי הוצאות מחיה והוצאות רפואיות הקיימות לנפגע בגין התאונה.
אחרי כמה זמן מרגע התאונה ניתן לתבוע?
על פי רוב תביעות נזיקין לרבות תביעות לפי עילת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מתיישנות כעבור 7 שנים ממועד התאונה ו/או האירוע. חשוב להדגיש כי פנייה ו/או דרישה לחב' הביטוח אינה עוצרת את מירוץ התיישנות וכל עוד לא הוגשה תביעה לבית המשפט ממשיכה תקופת ההתיישנות. רק הגשת תביעה לבית המשפט למעשה עוצרת את תקופת ההתיישנות. קיימים מקרים בהם בירור התאונה ונסיבותיה מול חב' הביטוח (בעיקר במקרים בהם קיימת מחלוקת לגבי הגדרת התאונה) יכולים לקחת זמן רב וקיימת התלבטות באיזה עיתוי להגיש תביעה לבית המשפט ומי יהיו הנתבעים הרלוונטים, לכן מומלץ להסתייע בעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום אשר ער לנושא ההתיישנות ולבעיות הנלוות לכך.
תהליך התביעה במקרה של תאונת דרכים
על הנפגע לאסוף ולשמור מסמכים שונים שיסייעו לצורך הגשת תביעה ולשם קבלת פיצוי מקסימלי. נסקור בקצרה את המסמכים העיקריים:
צילום נזק לרכב- רצוי לצלם את הנזק לרכב לאחר התאונה. יש לשמור את תמונות הנזק. לרבות חשבונית תיקון ו/או חוות דעת שמאי ככל וקיימת, שכן בבוא העת חב' הביטוח תבקש מסמכים אלה על מנת להוכיח את קרות התאונה.
אישור משטרה – יש לפנות למשטרה בסמוך לתאונה, יחד עם מסמכי הרכבים המעורבים התאונה ורישיון נהיגה ולדווח על התאונה. לאחר הדיווח יישלח לביתכם אישור משטרה. ישנה חשיבות כפולה לאישור שכזה, ראשית יש להעבירו למוסד הרפואי שטיפל בנפגע על מנת שיעביר את החיוב הכספי ישירות לחב' הביטוח ולא לנפגע. שנית, האישור מהווה מעין אסמכתא לקרות התאונה עבור חברות הביטוח (יחד עם תמונות הנזק לרכב), שכן קיים בו תיעוד של המעורבים בתאונה, פרטי הרכבים ופרטי פוליסות הביטוח.
רישומי רופא – רצוי לפנות לקבלת טיפול רפואי בסמוך לתאונה ככל שניתן. יצוין כי ככל והנפגע יפנה לקבלת טיפול רפואי מאוחר יותר, יסייע הדבר לחב' הביטוח אשר תטען כי עסקינן בפגיעה מזערית ביותר ו/או כלל לא הייתה פגיעה בגין התאונה. יש לשמור את כל התיעוד הרפואי אודות התאונה. יש לפרט בפני המוסד הרפואי שבו טופלתם כיצד בדיוק אירעה התאונה והיכן. כמו כן יש לציין האם מדובר בתאונה שאירעה במסגרת העבודה, מידע זה ישמש אתכם בעתיד לצורך הוכחת קרות התאונה וגובה הפיצוי.
בדיקות רפואיות חשובות – ברוב המקרים נזקי גוף נוטים להתגבש לאחר מס' חודשים ולעיתים אפילו לאחר כשנה ממועד התאונה. בתקופה זו עד שהנזק מתגבש רצוי לא להסתפק בביקורים אצל רןפא אורטופד ובצילומי רנטנגן בלבד, אלא לבצע בדיקות הדמיה משמעותיות כגון: מיפוי עצמות, בדיקת , MRI CT, או אולטרסאונד. בדיקות אלו חשובות ויכולים להתגלות בבדיקות אלה ממצאים חבלתיים שלא נראו בבדיקות הרגילות. ממצאים אלה יכולים להוות הבדל משמעותי בגובה הפיצוי הסופי, ועל כן רצוי להיוועץ בעורך דין מקצועי מהתחום אילו בדיקות רצוי לבצע.
חוקרים פרטיים מטעם חברות הביטוח
חברות הביטוח, אשר הינן הנתבעות ברוב המקרים, שולחות מטעמם חוקרים, על מנת לנסות ולדלות פרטים בנוגע למצבו של הנפגע ולפרטי התאונה ונסיבותיה. למרות שברוב המקרים החוקרים יציגו עצמם ככאלו אשר מעוניינים לעזור לנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו, מטרתם האמיתית היא ההפך מכך. חוקרים אלו בדרך כלל מקליטים או מתעדים את השיחה ללא ידיעת הנפגע ואחר כך משתמשים בדבריו בבית המשפט, לעיתים תוך כדי סילופם והוצאתם מהקשרם.
מומלץ אפוא להימנע מכל מגע עם חוקרי ביטוח, לא להכניסם הביתה בשום אופן ולעולם לא לענות על שאלותיהם, אפילו אם נראה שהתשובות לא תוכלנה לגרום שום נזק. יש להיות ערני בנוגע למעקבים שנערכים על ידי חוקרים מטעם חב' הביטוח ולדאוג לעדכן את כל הקרובים ובני משפחתו של הנפגע בנוגע לכך בהתאם, שכן לעיתים החוקרים מנסים להשיג מידע גם דרכם. על כן מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום אשר יכול להעניק לנפגע ליווי מקצועי בהתנהלות מול החוקרים ובכך לבסס היטב את תביעתו.
הליך התביעה
בתביעה המוגשת לפי חוק הפלת"ד להבדיל מתביעות נזיקין אחרות, לא מצרפים לכתב התביעה חוות דעת רפואית אלא המומחה הרפואי ממונה ע"י בית המשפט. בדרך כלל לאחר הגשת תביעה מנהלים מו"מ לסילוק התביעה בפשרה ו/או לחילופין מנסים להגיע להסכמות על מינוי מומחים רפואיים.
במידה ולא הושגה פשרה, , התיק נקבע לדיון בפני שופט בנושא החבות לתאונה- דהיינו בחינת נסיבות התאונה והאם עונה להגדרת "תאונת דרכים" לרבות בחינת הכיסוי הביטוחי והנזק- מינוי מומחה רפואי בתחום אחד ו/או בכמה תחומים, תלוי בהיקף הפגיעה.
המומחה הרפואי קובע את שיעור הנכות שנגרמה לנפגע כתוצאה מהתאונה, המומחה יתייחס הן לתקופת אי הכושר המלאה ו/או החלקית (נכות זמנית), והן לנכות הצמיתה שנותרה לנפגע.
לאחר קבלת חוות דעת המומחה, הצדדים מגישים תחשיבי נזק בהתבסס על חוות דעת המומחה, ומקבלים מבית המשפט הצעת פשרה – בשלב זה רוב התיקים מסתיימים.
ככל והתיק לא הסתיים בפשרה לאחר שלב זה, בית המשפט ייקבע את התיק להוכחות בשאלת החבות או הנזק, בהתאם לנסיבות התיק, במהלכם תתבצע חקירה של העדים הרלוונטיים, חקירה של חוקרי ביטוח וחקירה של המומחים ולבסוף ניתן פס"ד סופי.
כיסוי הטיפול בבית החולים – במידה ולאחר התאונה ביקרתם בחדר מיון ו/או נשארתם להשגחה ואשפוז בבית החולים קופת החולים שלכם אחראית לכיסוי הוצאות המיון ו/או האשפוז. לצורך כך תתבקשו להציג אישור משטרה בו מצוינים פרטי התאונה בה הייתם מעורבים וכן פרטי חב' הביטוח חובה. לצורך הנפקת האישור עליכם לסור למשטרה סמוך לאירוע ככל שניתן יחד עם תעודה מזהה ומסמכי הרכב ולמסור עדות על התאונה.
כיסוי הטיפול בקופת חולים – ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 2010 קופות החולים אחראיות על מימון הטיפולים הרפואיים של נפגעי תאונות דרכים הכלולים בסל הבריאות. כל טיפול שאינו כלול בסל הבריאות ונזקים אחרים נמצאים באחריות חברות הביטוח.
כיצד לבחור עורך דין?
הניסיון עושה את ההבדל – בטרם תשכרו את שירותיו של עורך הדין בדקו את ניסיונו המקצועי בתחום תאונות הדרכים והביטוח הלאומי. בררו בכמה תביעות טיפל בעבר, האם טיפל במקרה דומה לשלכם? כיצד הסתיימו אותן תביעות? האם יש לו ניסיון בניהול מו"מ מול חברות הביטוח? כאמור עורך דין מקצועי ובעל ניסיון יכול לעשות בסופו של יום את כל ההבדל.
היזהרו מניגוד אינטרסים – לעיתים עורכי הדין המייצגים נפגעים בתאונות דרכים, מייצגים גם חברות ביטוח ולמעשה פועלים משני צדי המתרס. מצב זה יכול ליצור ניגוד עניינים כאשר לא בטוח שבנסיבות אלה תזכו לייצוג הולם. לכן בדקו האם המשרד אליו פניתם מייצג גם חברות ביטוח ונסו להימנע מניגוד עניינים.
תשאלו את גוגל – רצוי לבצע חיפוש באינטרנט לגבי זהות המשרד אליו פניתם. בדקו את שמו של עורך הדין באתר, המלצות שניתנו עליו, קורות חייו, ניסיונו המקצועי והאם השתתף בפורום משפטי. גם בירור קצר יכול להועיל
אין חכם כבעל ניסיון – כמעט לכל אחד יש חבר שפנה לעורך דין. נסו לברר בין חברים האם מכר שלכם פנה לקבלת ייצוג משפטי בתחום תאונות הדרכים. שאלו אותו האם הוא ממליץ על אותו עורך דין. בכך ייחסך לכם זמן חיפוש יקר.
בסוף זה עניין של כימיה – יש לתת משקל ראוי לתחושתכם הפנימית. האם בעת השיחה ו/או הפגישה עם עורך הדין הוא היה קשוב אליכם או שהיה חסר סבלנות, האם הסביר לכם בפירוט כל נושא ועניין, או שמיהר לסיים את הפגישה? האם העניק לכם תחושה שמדובר באדם מקצועי ובעל ידע נרחב בתחום תאונות הדרכים? זכרו שתביעת פיצויים עשויה לקחת זמן ממושך ולכן חשוב שעורך הדין יעניק לכם תחושה נוחה של קשב, מסירות, זמינות והוגנות. חשוב לציין! חשוב שעורך הדין יחזיק בידע גם בתחום תאונות הדרכים וגם בתחום הביטוח הלאומי על מנת להביא למיצוי הזכויות המקסימלי.
שכר טרחה לעורך דין
בדרך כלל נושא שכר הטרחה מהווה משקל משמעותי בבחירת עורך דין מתאים. בכל הנוגע לתביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין לדבר משמעות מאחר ושכר טרחת עורך הדין מוגבל בתקנות לשכת עורכי הדין. זאת ועוד, שכר הטרחה נקבע כאחוז מסוים מסכום הפיצוי. כלומר באם בסיום התביעה לא הושג פיצוי אזי עורך הדין לא יקבל כלל את שכר טרחתו, מנגד ככל והפיצוי גבוה יותר, אזי שכר טרחתו של עורך הדין, אשר כאמור, נגזר באחוזים, גבוה יותר. מאחר ושכר טרחת עורך הדין נקבע בתקנות, הנוהג שהשתרש הוא כי חברות הביטוח נושאות בעלות שכר הטרחה בנוסף לתשלום הפיצויים. מצב זה מאפשר לכם לבחור את עורך הדין הטוב ביותר משיקולים ענייניים ללא שיקולי שכר טרחה ומנגד מדרבן את עורך הדין להשיג עבורכם פיצוי גבוה יותר ככל שניתן. אשר על כן עליכם לבחור את עורך הדין הטוב ביותר אשר ישיג בשבילכם את הפיצוי המקסימלי. מקווה שהייתי לכם לעזר ובכל מקרה אשמח תמיד לעמוד לשירותכם.
