במדריך הבא אנסה לעשות סדר בבלגן ולהסביר בלשון פשוטה, מהי תאונת עבודה זכויות של נפגע וכיצד עליו לפעול כדי לממש את זכויותיו בביטוח הלאומי.
כמו כן, אסביר כיצד מחושבים דמי הפגיעה, הקצבה או המענק.
במדריך אשלב טיפים פרקטיים מניסיוני כעו"ד המטפל בתביעות של נפגעי תאונות עבודה, שיעזרו לכם במימוש הזכויות.
אציין, שלצערי המדריך רחוק מלהכיל את כל הרבדים ומגוון האפשרויות (גם ספר של מאות עמודים לא יכול להכיל זאת), אבל בהחלט מדובר במדריך המעשי המקיף ביותר שזמין כיום באינטרנט.
מעבר לכך, אמליץ לכם לקרוא את המדריכים הנוספים שיש לאתר "עוד זכות" להציע ובמקרה הצורך, אני תמיד זמין לשירותכם.
לכל הפחות, אציע לכם שלא לפעול לפני קריאת המדריכים הרלוונטיים באתר "עוד זכות". זכרו, טעות שתבצעו בניהול ההליך, במקרה הטוב עשויה להקטין את הזכאות, אבל במקרה הרע עשויה להוביל לדחיית התביעה בכללותה ולגרימת נזק בלתי הפיך.
מהי תאונת עבודה בביטוח הלאומי ומה נחשב כתאונת עבודה
להלן רשימת חלקית של מחלות ופגיעות שיכולות להיחשב תאונת עבודה:
תאונות גלויות (אורתופדיה, נוירולוגיה וכיבו')
תאונת העבודה הקלאסית, היא למעשה תאונה המתרחשת עקב העבודה: אירועים של נפילה, מכה, פציעה, שבר, תאונת דרכים וכיוב'. אלו התאונות הפשוטות ביותר וקל לאפיין אותן. עם זאת, כדי שתאונה תיחשב כפגיעה בעבודה, יש להצביע על מעורבותו של גורם חיצוני שהיה שותף לפגיעה- משמע, נפילה עקב סחרחורת עשויה שלא להיות מוכרת כפגיעה בעבודה, שכן הסיבה לנפילה הייתה פנימית ולא עקב העבודה.
אירועים תאונתיים קלאסיים שאירעו בעבודה, בדרך כלל גורמים לפגיעות אורתופדיות ונוירולוגיות (נפילה, מכה, פציעה וכיוב'), אבל לעיתים גם לפגיעה בשמיעה וטנטון, עיוורון, בקעים, צלקות ועוד.
מעבר למקרים קלאסיים אלו, המעגל של מה יכול להיחשב תאונת עבודה רחב ומורכב מאוד עם הסדרים והלכות משפטיות, עד בלי די. לפי הערכתי, עובדים רבים מאוד שנפגעו או חלו עקב עבודתם, כלל אינם מודעים לכך ולכן לא פעלו לממש את זכויותיהם.
כעת אסביר לכם על סוגים נוספים של תאונות עבודה:
מיקרוטראומה- נזק מצטבר עקב העבודה
כשם שפגימות עשויות להיגרם עקב אירועים תאונתיים פתאומיים, אותן הפגימות יכולות להיות מוכרות גם על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטראומה. כלומר עבודה שבמסגרתה העובד ביצע תנועות חוזרות ונשנות שהצטברותן על פני משך הזמן הובילו לנזק – לדוגמא: הרמת משאות כבדים לאורך שנים, עבודה עם כלים רוטטים, עבודה בכריעה על הברכיים, עבודה הכרוכה בהרמת הידיים / הכתפיים כלפי מעלה ועוד ועוד. עבודות אלו ואחרות יכולות לגרום לבלטי דיסק / פריצת דיסק בגב, קרעים בכתפיים ובברכיים, שברי מאמץ, פגיעות נוירולוגיות כמו תסמונת התעלה הקרפלית / מרפק טניס וכיוב'.
טיפ: הרבה פעמים ניתן לקבל נכות / פיצוי לא רק על הבעיה היסודית, אלא על פגיעות נלוות נוספות- לדוגמה בעיות בגב גורמות לבעיות נוירולוגיות ולדחיפות במתן שתן. קיימות פציעות שיכולות לגרום לפגיעות מהתחום הנפשי, ליתר לחץ דם ועוד- לכן מומלץ לחשוב האם הפגיעה היסודית, יכולה להיות קשורה לפגיעות נוספות ולטעון גם לגביהן.
טיפ: טרם הגשת תביעה על דרך מיקרוטראומה, אני ממליץ להעמיק במדריכים באתר זה, לקרוא את פסיקת בית הדין הארצי ובמקרה הצורך להתייעץ. כך לשם הדוגמה, ע"פ הלכת המיקרוטראומה עובד המתאר בטופס התביעה תנועות מגוונות, צפוי שתביעתו תידחה ע"י הביטוח הלאומי, גם במקרים שהקשר בין העבודה לפגיעה אינו מוטל בספק. לכן, מומלץ למלא את הטפסים רק לאחר שאתם בקיאים בהלכות ולאחר שווידאתם שהתיאור בטופס התביעה לא עשוי להוביל לנזק. כך, יכולה להיות תוצאה שונה בתביעתם של שני עובדים עם עבודה ופציעה זהה, כתלות באופן תיאור העבודה בטופס התביעה. אל תחפשו היגיון, מדובר בהלכה חסרת היגיון וצדק שמובילה לתוצאות אבסורדיות, אבל זכרו אלו הם כללי המשחק ולכן צריך להכיר את החוקים.
טיפ: כדי שפגיעה תוכר כתאונת עבודה, יש להראות שהאירוע שגרם לה אירע תוך כדי ועקב העבודה. פגימה עצמונית גם אם אירעה תוך כדי העבודה, לא תוכר כתאונת עבודה. לדוגמה- עובד שתוך כדי הליכה הסתובבה לו הברך, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה, אלא אם יראה שגורם חיצוני היה שותף להיווצרות הפגימה- כמו בליטה ברצפה, מגרעת וכיוב'. לכן, יש לחשוב טוב לפני שממלאים את הטפסים ולהבין כיצד כל מילה בטופס עשויה להשפיע על עתידה של התביעה כולה.
מחלות מקצוע
בניגוד למחשבה הראשונית, הרבה מאוד מחלות, יכולות להיות מוכרות כפגיעה בעבודה. למעשה, כמעט כל מחלה שתעלו בדעתכם יכולה להיות מוכרת, לרבות מחלות סרטן, פרקינסון, סכרת, אירועים מוחיים, התקף לב, פגיעות בעור, מחלות ריאות, מחלות נפש והרשימה עוד ארוכה.
טיפ: אני ממליץ לכל מי שחלה או מכיר מישהו שחלה במחלה זו או אחרת, לבדוק האם יתכן שקיים קשר בין המחלה לבין העבודה, לרבות עבודה מן העבר. אציין שרק עו"ד אחדים בארץ, באמת יודעים כיצד לטפל ולהביא להכרה בסוגי המחלות השונות.
להלן קצת הסברים כיצד מחלות יכולות להיות מוכרות כתאונת עבודה:
מחלת הסרטן כפגיעה בעבודה:
כמעט כל הסוגים של מחלת הסרטן יכולים להיות מוכרים כמחלת מקצוע בביטוח לאומי. על מנת להוביל להכרה, יש להוכיח שהייתה בעבודה חשיפה מספקת לגורם סיכון מוכר למחלה. בין היתר, יש להראות שהחשיפה הייתה משמעותית, למשך זמן וכן להוכיח כי השפעת החשיפה בעבודה על המחלה, לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים- כמו תחלואה טבעית, עישון וכיוב'. במילים אחרות, ביטוח לאומי ובית הדין בודקים את מאזן ההשפעות, וכאשר החשיפה בעבודה תרמה למחלה ביותר מ- 20%, המחלה תוכר כפגיעה בעבודה.
אציין שישנן מחלות ממאירות שנחשבות תעסוקתיות יותר וישנן מחלות שכמעט ולא ניתן להוכיח קשר ביניהן לבין העבודה. לדוגמא: סרטן הריאות, סרטן העור, שלפוחית השתן, לוקמיה, לימפומה, מזותליומה, כליות, סרטן הגרון, הלוע, מערות האף ועוד, הם סוגים של מחלת הסרטן\ שבמקרים רבים ניתן לקשור אותם לחשיפות תעסוקתיות. לעומת זאת, לפחות לפי המחקרים הקיימים כיום, סרטן הלבלב לדוגמא, פחות נקשר לתעסוקה.
מחלת ריאה כפגיעה בעבודה:
קיימים סוגים רבים של מחלות ריאה שיכולים להיות מוכרים כפגיעה בעבודה. בראשן עומדות המחלות הבאות: מחלת ה- copd, אסתמה, פיברוזיס, אסבסטוזיס, סיליקוזיס, בריליוזיס, מחלות ריאה אינטרסטיציאליות ועוד.
טיפ: חשוב לדעת כי אין התיישנות בתחום תאונות העבודה (מלבד תביעות שמיעה) ולכן ניתן להגיש תביעה בכל שלב, גם עשרות שנים לאחר הפסקת החשיפה לגורם הסיכון או הפסקת העבודה וגם שנים רבות לאחר פרוץ המחלה. לכן, בכל מקרה של מחלה קשה, שעולה חשד לקשר בינה לבין עבודה מן העבר או מן הווה, כדאי להתייעץ ולבחון אפשרות להגשת תביעה.
אציין שלמחלות שונות (כדוגמת מחלות סרטן, ריאה וכיוב') קיימת תקופת חביון – קרי, התקופה שבין החשיפה לגורם הסיכון ועד להיווצרות הנזק. מסיבה זו, לרוב, במועד שבו נפסקה החשיפה התעסוקתית, עדיין אין מחלה פעילה. לדוגמא- חשיפה לאסבסט יכולה לגרום למחלת סרטן הריאות, הגרון, המזותליומה, השחלות וכיוב' גם לאחר 40 שנה מתום החשיפה.
לכל מחלה יש את תקופת החביון האופיינית לה ולכן חשוב לדעת מהי אותה תקופה, כדי להעריך את סיכויי התביעה.
בנוסף, חשוב לדעת כי לבני משפחה מסוימים יש את הזכות לתבוע ולקבל זכויות במקרה של פטירה ממחלה קשה או כתוצאה של תאונת עבודה.
טיפ: דעו כי כדי להכיר במחלה כתאונת עבודה, די להוכיח בפני ביטוח לאומי או בית הדין שהעבודה השפיעה בשיעור של 20% על המחלה (כלומר, לפי ההלכה המשפטית, 80% מגורמי המחלה יכולים שלא להיות קשורים לחשיפה בעבודה ועדיין המחלה תוכר). בשל כך, גם מעשנים כבדים שחלו בסרטן, מחלות ריאה ועוד מחלות – יכולים להיות מוכרים כנפגעים בעבודה, במידה שיפעלו וינהלו את תביעתם בצורה נכונה.
אירוע לב (התקף לב)/ אירוע מוחי כתאונת עבודה:
רבים לא יודעים, אבל התקפי לב ואירועים מוחיים יכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה. לצורך כך, יש להראות שסמוך לאירוע הלב/ האירוע המוחי אירע אירוע חריג בעבודה- נפשי או פיזי. במקרים אלו, הדגש הוא על סמיכות הזמנים בין האירוע החריג להתקף הלב/ האירוע המוחי (שעות או יום בדרך כלל) וחריגות האירוע יחסית לעבודה הרגילה. יש לציין שגם בתחום זה, ישנן הלכות רבות שמומלץ להכיר. מעבר להוכחת האירוע החריג מהפן העובדתי, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי רפואי בין התקף הלב/ האירוע המוחי, לבין האירוע החריג בעבודה. אדם שעבודתו השגרתית כרוכה במתחים או בעבודה פיזית, צפוי שתביעתו תידחה אם לא יצביע על "פיק" חריג, כנדרש בפסיקת בית הדין.
טיפ: גם כאשר אירוע הלב/ האירוע המוחי אירע מחוץ לשעות העבודה ואפילו בשבת או בחג, הוא יכול להיות מוכר כתאונת עבודה, בתנאי שהאירוע החריג קשור לעבודה (אפילו אין דרישה שהאירוע החריג יתרחש בזמן העבודה- אלא צריך שהאירוע החריג יהיה קשור לעבודה).
פגימות מהתחום הנפשי, כפגיעה בעבודה:
בשונה מההכרה בהתקף לב ואירוע מוחי כתאונת עבודה, בכל הקשור לפגימות מהתחום הנפשי יהיה צורך להצביע על אירוע מיוחד או אירועים מיוחדים בעבודה. כאן אין חובה לסמיכות זמנים של שעות או ימים, אלא דווקא בחלק ממחלות הנפש ובחלק מהמחלות המושפעות ממצבי סטרס, יש צורך שהאירוע יתרחש גם 3 חודשים ויותר ממועד פרוץ המחלה.
חשוב לציין כי אירועים חוזרים ונשנים של מתח או התעמרות בעבודה לא יובילו להכרה, אלא דווקא לדחייה, על אף האבסורד שבדבר. על כן, המלצתי היא להיות זהירים כאשר מגישים תביעה על מחלה/ פגיעה מהתחום הנפשי לביטוח הלאומי.
כידוע, מתח נפשי עשוי לגרום למחלות נוספות- ולכן בהתבסס על אותה הלכה כאמור, ניתן להכיר בסוכרת, יתר לחץ דם, פסוריאזיס ומחלות נוספות, כתאונת עבודה.
ליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה:
על פניו מתקבל הרושם שאדם שנחשף לרעש בעבודתו ושמיעתו נפגעה, יוכר כנפגע תאונת עבודה. אך בניגוד להיגיון, למעשה מדובר באחד התחומים המסובכים ביותר מבחינה משפטית. בתחילת שנות ה-2000, הביטוח הלאומי שינה את החוק בכדי להקטין למינימום את האפשרות להיות מוכר בגין ליקוי שמיעה וטנטון. כיום הסיכוי להיות מוכר, ללא התייעצות מקדימה עם עו"ד שבאמת מכיר את החקיקה וחשוב מכך את הפסיקה, עשוי להתאכזב ולאבד את זכויותיו בנושא זה לצמיתות. כך לדוגמא, ע"פ החוק עובד שליקוי השמיעה שלו התגלה לפני יותר משנה- תביעתו התיישנה. עובד שלא התלונן באופן חוזר ונשנה על טנטון- הטנטון ממנו הוא סובל לא יוכר כפגיעה בעבודה. עובד שלא יוכיח כי נחשף לרעש מזיק כהגדרתו בחוק, תביעתו תידחה. אציין שקיימים עוד תנאים רבים בנושא פגיעות השמיעה – עם זאת, מי שמכיר את ההלכות מכיר את הפרצות ויכול לעזור במימוש הזכות.
טיפ: במקרה של תביעת שמיעה, ההמלצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם תהיה להתייעץ עם עו"ד שטיפל ומטפל בתביעות הנוגעות לליקוי שמיעה וטנטון, המכיר את החוק והפסיקה היטב.
טיפ: בדרך כלל, ביטוח הלאומי יבקשו מן המבוטח להוכיח חשיפה לרעש בעוצמה של 87 דציבל למשך 8 שעות כל יום. בפועל, במקרה של חשיפה לעוצמות רעש הגבוהות מ-87 דציבל, די בחשיפה הנמוכה בהרבה מ-8 שעות. במקרים מסוימים, אף חשיפה של דקות ספורות עשויה להיחשב כחשיפה לרעש מזיק, הגורמת לפגיעה בשמיעה. כמו כן, בעוד שביטוח הלאומי ידרוש מכם להוכיח חשיפה יומיומית לרעש, בפועל ע"פ התקנות די בחשיפה של 200 שעות בשנה (מספר מצומצם של ימים).
הגענו לסיומו של חלק א' למדריך "עוד זכות" לנפגע תאונת עבודה. בחלק ב' אסביר לכם, מה עושים כשאירעה תאונת עבודה, כיצד ביטוח לאומי בודק את התביעה ואלו החלטות הוא מקבל. כמו כן, אסביר לכם מה עושים כאשר התביעה נדחית ע"י פקיד התביעות בביטוח הלאומי.
בחלק ג' אסביר לכם, תוך מתן טיפים פרקטיים, כיצד להתכונן לוועדה הרפואית ומהם ההליכים בוועדה הרפואית. עוד אלמד אתכם כיצד מחשבים את הגמלה / המענק / דמי הפגיעה, אסביר לכם על הליכים ותביעות נוספות שנפגע תאונת עבודה זכאי להם וכן אציין מהן הזכויות של מקבלי קצבת נכות מעבודה במוסדות שונים.